המפתח להצלחת שתלים דנטליים הינו קיום של כמות ואיכות עצם מספקים באתר ההשתלה. כירורכגיה דנטלית דורשת מקצועיות גבוהה וניסיון רב. בביצוע שתלים דנטאליים יכולות לפעמים להופיע מגבלות אנטומיות המהוות מכשול לביצוע שתלים דנטליים. בכדי שאפשר יהיה לבצע השתלה אנו זקוקים לרכס אופטימאלי. אולם, במקרים רבים, עקב ספיגת עצם הלסת המופיעה לאחר אובדן השיניים, קיים חוסר עצם ולפיכך קושי ניכר בהתקנת השתלה דנטאלית. מגבלות אלו כוללות:
1. גובה ורוחב רכס מתאימים
2. גודל הסינוס המקסילרי
3. מרחק רצפת האף מהרכס
4. מרחק העצב המנדיבולי ומיקום העצב המנטלי מקצה הרכס
הפרוצדורות העיקריות המקובלות כיום לצורך עיבוי הרכס לטובת השתלה כוללות רגנרציית עצם מודרכת, הרמת סינוס ,הרמת ריצפת האף, הזזת עצב, השתלת עצם ועוד…
פרוצדורות אלו נחשבות יעילות ובטוחות ונמצאות בשימוש נרחב בכירורגיה מקדימה לשתלים דנטאליים. על מנת לאתר את המגבלות האנטומיות הנ”ל קיים הכרח להיעזר באמצעי הדמייה מתאימים. אמצעים אלו, כמו ה-CTוהטומוגרפיה, פותחו בשנים האחרונות ובלעדיהם לא ניגשים לביצוע השתלות.
כירורגיית הפה והלסתות פיתחה בשנים האחרונות שיטות כירורגיות שונות, המאפשרות להתגבר על המכשולים האנטומיים, אם זה שימוש בחומרים תחליפי עצם או בהשתלת עצם מסוגים שונים. חלק מהגישות ניתן לבצע בצורה אמבולטורית במרפאה וחלקן בחדר הניתוח ובהרדמה כללית:
שתלים הם תחליף מלאכותי לשורשי השיניים עשוי ממתכת.
הם בדרך כלל בעלי צורת בורג ועשויים ממתכת טיטניום, מוחדרים אל הלסת על מנת לחבר אליהם שיניים מלאכותיות.
הסינוס הינו חלל הקיים באזור האחורי של הלסת העליונה.
החזרת גובה או רוחב העצם, על מנת לאפשר השתלה נעשית בתהליך הנקרא הרמת סינוס.
אוגמנטציה
אוגמנטציה היא למעשה תהליך שבו נבנית עצם הלסת מחדש על ידי שימוש בעצם אוטוגנית – עצמית או על ידי שימוש בתחליף עצם. העצם המושתלת יכולה להיקצר בצורת פרורי עצם מאזור בלסת לחילופין, ניתן להשתמש בתחליפי עצם ממקור אנושי, ממקור של חיות או ממקור סינטטי.
פיצול עצם
במידה וחסר רק רוחב עצם ניתן לפצל את העצם ולהוסיף אבקת תחליף עצם או חומר בונה עצם.
בלוק עצם
במידה וחסר גם גובה עצם משתיל הכירורג בלוק עצם הנלקח מאזור אחר בפה (סנטר או אחורי הלסת התחתונה) או מהאגן. בלוק העצם עובר התאמה וקיבוע על ידי ברגיי טיטניום מיוחדים לאזור חוסר העצם. כיום ניתן להשתמש ב BLOCK GRAFT מוכן מעצם האגן ממקור אדם אך אפשרות זו אינה מתאימה לשימוש גורף.
במקרים של אובדן גובה עצם בלסת התחתונה וצורך לשקם ע”י שתלים, חובה לבדוק שנותר גובה עצם מספיק מעל התעלה. במקרים שאין מספיק עצם, ניתן להשלים את העצם החסרה ובמקרים חריגים יש צורך לבצע הזזת העצב המנדיבולרי (Inferior alveolar nerve) ורק לאחריו החדרת השתלים. זהו ניתוח מיקרוכיררורגי עדין מאוד ומתבצע בהרדמה מלאה. פגיעה בעצב זה עלולה להסתיים באובדן תחושה בשיניים ובשפה התחתונה.
הניתוח כולל תהליך חשיפת העצב והזזתו מחוץ ללסת, החדרת שתלים וכיסוי השתלים ע”י שכבת עצם דקה, לאחר החדרת השתלים מוחזר העצב לתוך הלסת וכיסויו ע”י שכבת עצם.
ביופסיות מחלל הפה
גידולים בחלל הפה עשויים להיות גידולים שפירים או גידולים ממאירים.
גידולים שפירים גדלים מקומית ואילו גידולים ממאירים הינם בעלי יכולת לחדור לרקמות הסמוכות ולשלוח גרורות לאזורים אחרים בגוף, דרך מחזור הלימפה או זרם הדם. השיוך לאחת משתי הקבוצות והאבחון של סוג הגידול הספציפי מבוצע באמצעות ביופסיה .
יש לזכור כי השתלות עצם בכלל ורקונסטרוקציות גרמיות בפרט הם ניתוחים מורכבים ומסובכים ורק למומחים לכירורגיה פה ולסתות יש את הידע, הניסיון וההכשרה המתאימה ביותר לביצוע סוג כזה של טיפולים.
התקשרו עכשיו ל *8898 או השאירו לנו פרטים, קבעו פגישת ייעוץ וקבלו צילום פנורמי חינם.