loader

השתלות שיניים שאלות ותשובות

השתלות שיניים שאלות ותשובות מהצוות הרפואי המיומן שלנו במרפאת חיוכים. כאן תמצאו את כל התשובות לשאלות בנושא השתלות שיניים כולל הזזת עצב, שיקום הפה ועוד.

הזזת העצב המנדיבולרי לצורך החדרת שתלים דנטליים בלסת תחתונה עם רכס  ספוג מהווה פתרון מקובל במקרים הנבחרים ומספק פתרון שיקומי קבוע ומשביע רצון.במקרים של אבדן גובה עצם בלסת התחתונה וצורך לשקם ע”י שתלים, חובה לבדוק שנותר גובה עצם מספיק מעל התעלה. הזזת העצב המנדיבולרי (Inferior alveolar nerve) והחדרת שתלים היא ניתוח מיקרוכירוררגי עדין מאוד ומתבצע בהרדמה מלאה. התהליך כולל חשיפת העצב והזזתו מחוץ ללסת, החדרת שתלים וכיסוי השתלים ע”י שכבת עצם  דקה, לאחר החדרת השתלים מוחזר העצב לתוך הלסת וכיסויו ע”י שכבת עצם. פגיעה בעצב זה עלולה להסתיים באבדן תחושה.
הזזת העצב המנדיבולרי ב”חיוכים” נחשבת כאפשרות טיפול מקובלת בהתוויות נבחרות.
ניתוח מסוג זה מתבצע בהרדמה כללית מחשש לחוסר שיתוף פעולה ותנועות פתאומיות של המטופל, שעלולות לסכן את העצב.
הזזת עצב הינו ניתוח מורכב הדורש ידע מקצועי, ניסיון רב ומיומנות גבוהה.
כל מקרה הוא מלאכת מחשבת המחייבת מקצועיות, ידע ,ניסיון  ויצירתיות.

שתלים דנטליים משמשים גם כשיטת קיבוע בטוחה לתותבות שלמות נשלפות . באמצעות 4 שתלים, קיבוע זה חוסך את אי הנעימות המלווה בשימוש בתותבת השתל מהווה עוגן לתותבת מאפשר הפעלת כוח לעיסה גבוה הרבה יותר ממה שניתן להפעיל בתותבת ללא שתלים מספק תמיכה לתותבת שלמה ועוזר ביציבותה ובתחושת הביטחון.
Ball Attachment –  עיגון לתותבת. המבנה המוחדר לשתל הוא כדור (זכר), כאשר לתותבת מחדירים מטריצה המתחברת לכדור. עיגון זה נעשה בעזרת 2-4 שתלים והוא מאפשר הסרה של התותבת באופן עצמאי לשם ניקוי.
Bar Reconstruction –  “דולדר-בר” עיגון לתותבת. עיגון זה נעשה ע”י לפחות 4 שתלים, כאשר המבנים המוחדרים אליהם מחוברים זה לזה ע”י מוט (= bar). לתותבת מוחדרת מטריצה הנאחזת במוט, והיא ניתנת להסרה עצמאית לשם ניקוי.

כמובן, אבל כמו בכל טיפול רפואי, יש סיכון לכישלון של ההשתלה, שלשמחתנו הוא נמוך ביותר. עם הזמן, עלתה רמת הדרישות של הציבור משתלים דנטליים, וישנה דרישה לפרוצדורות מורכבות יותר, בהם בעבר לא היינו מבצעים השתלה, למשל השתלות במקומות שבהם יש חוסר עצם רב.  עם דרישות אלו,  עלתה גם מורכבות הטיפול ופותחו טכניקות כירורגיות מיוחדות, עם הצלחה יפה ביותר.  יש לזכור כי ככל שהטיפול מורכב יותר הוא דורש ידיים מיומנות יותר השתלות שיניים צריכות להיות מבוצעות בתנאים אופטימאליים של שדה כירורגי סטרילי וכיסוי אנטיביוטי למניעת זיהום.  תנאים אלו מורידים באופן דרסטי את הסיכון לחוסר קליטה וסיבוכים. שתלים דנטאליים הם אחת הפרוצדורות הרפואיות עם אחוז הצלחה גבוה ביותר, כ- 96% אבל כ –  4% מהשתלים אינם נקלטים מסיבות לא ידועות.
במקרה והשתל לא ניקלט, ניתן לחזור על פעולת ההשתלה, עם סיכוי מצוין לקליטה מחודשת של השתל.

נדירים הם המקרים בהם לא ניתן לבצע השתלות מסיבות רפואיות . גיל כרונולוגי אינו התווית נגד לביצוע של שתלים,.וגם מתרפאים מבוגרים מאד יכולים ליהנות מיתרונות השתלים , אולם, קיימים מצבים רפואיים שמעלים את הסיכון לקליטה תקינה של השתלים כמו עישון,  סכרת לא מאוזנת, אוסטאופורוזיס לא-מטופלת.  בכל מקרה, לצורך בירור נוסף לפני ההשתלות , הרופא המנתח יתייעץ ,ראשית ,עם רופא המטפל בהקשר למגבלות הרפואיות שלך.

שיקום הפה הוא תחום העוסק בשחזור שיניים בכדי לשפר את הרמה התפקודית והאסתטית של מערכת הלעיסה באמצעים המתאימים, החל בטיפולים פשוטים, כגון סתימות, כתרים והלבנת שיניים, ועד לטיפולים מורכבים הכוללים השלמת חוסרשיניים נרחב, טיפול בשחיקת שיניים, בבעיות סגר מסובכות ובהפרעות תפקודיותבפרק הלסת באמצעות גשרים, תותבות והשתלות, כל זאת בהתבסס על הבנת תפקודמערכת הלעיסה, הניסיון הקליני והספרות המחקרית העדכנית.

ביצוע שתלים דורש מיומנות וניסיון רב של אלפי מטופלים, התמקצעות וידע בפרוצדורות מורכבות, הבנה מעמיקה לגבי חלוקת עומסים, ביצוע שתלים באזורים עם גובה רכס (עצם) נמוך וכן יכולות מקצועיות של הגבהת רכס והרמת סינוס.
קיימות בעיות מורכבות המחייבות רמה רפואית גבוהה. איכות הטיפול תחושת הביטחון וסכויי ההצלחה הגבוהים ניתנים להשגה רק באמצעות טיפול ע”י מיטב הרופאים בשילוב מומחים בעלי נסיון רב שנים בשתלים ובשיקום ע”ג שתלים.

הטיפול באמצעות שתלים דורש ידע וניסיון רב של הרופא המטפל ולכן יש להקפיד מי הרופא המבצע ומהי הכשרתו וניסיונו בתחום על פי רוב ניתן לבצע שתלים גם במקרים מורכבים ומסובכים ישנם מקרים קיצוניים שבגלל מגבלה רפואית יש להוועץ ברופא.

בניגוד לדעה הרווחת, תופעות הלוואי אחרי השתלה אינן קשות. בדרך כלל התופעות מינימליות ביותר ! לעיתים יש מעט נפיחות ומעט כאב ותו לא. ככל שניתוח היה מורכב יותר, צפויות יותר תופעות לוואי. לעיתים יש גם שינוי צבע בעור עקב שטף דם מקומי (צבע כחול-ירוק המשתנה לצהבהב). הנפיחות חולפת בדרך כלל אחרי שלושה ימים עד שבוע, ושינויי הצבע , אם ישנם, מתקיימים עד כשבוע לערך. כמובן יש לנהוג על פי הוראות הרופא. יש להקפיד על כלכלה רכה ולא חמה לתקופה מוגבלת (מיום עד מספר ימים), לקחת תרופות שנרשמו, כולל משככי כאבים בשעת הצורך, ולא להפריז במאמצים בימים הסמוכים לניתוח. פרט לזאת – אין מגבלות מיוחדות.

שלב זה אורך כ- 3 עד 6 חודשים,ולפעמים אף יותר, מעת ההשתלה. בתקופת המתנה מתקיים תהליך ה”אוסטאואינטגרציה” – תקופת החיבור /קליטה של השתל לעצם הלסת. מומלץ להמתין 3 חודשים בלסת תחתונה ו – 6 חודשים בלסת עליונה. כאשר מתבצעות פעולות כירורגיות נלוות (בניית/פיצול עצם. הרמת סינוס, הזזת עצב, הרמתח ריצפת האף ועוד…) תקופת ההמתנה ארוכה יותר ולפעמים נמשכת עד שנה ויותר.
לאחר תקופת ההמתנה מבצעים חשיפה של השתלים, מסירים את רקמת החניכיים באזור השתל ומחברים “כיפת ריפוי”. זוהי כיפה ממתכת שמכסה את השתל ומאפשרת ריפוי והחלמה של רקמת החניכיים סביב השתל. לאחר שבוע ימים של החלמה עם כיפת הריפוי מגיע שלב לקיחת המידות- התחלת השיקום וביצוע הכתרים.
כיום, יש נטייה לקצר את זמן ההמתנה בין שלב הניתוח לבין שלב השיקום אולם עדיין ישנם מקרים שרצוי להימנע מלקצר את התהליך ולפעול עפ”י הפרוטוקול השמרני ולעיתים אף בצורה מחמירה יותר.

כמו בכל ניתוח, יש סיכונים מסוימים בניתוחי השתלה, עקב קירבה לאזורים רגישים בלסת. לפני פרוט הסיכונים, יש לציין שרמת הסיכון נמוכה ביותר, ותכנון נכון של המקרה על ידי המנתח, תוך שימוש באמצעי הדמיה מתאימים, כגון CT, מורידים את הסיכון לרמה זעירה. הסיכונים כוללים:
1. פגיעה בעצב הלסת התחתונה. עצב זה מוליך מסרים עצביים (תחושה) לאורך כל השיניים של אותו הצד בלסת התחתונה ושל אזור הסנטר עד לקו האמצע. במידה והעצב נפגע תוך כדי קידוח, יתכן והעצב יפסיק לתפקד באופן זמני או קבוע. התחושה מתבטאת בתחושה הדומה לזריקת ההרדמה של רופא שיניים באזור השפה התחתונה או ליד הסנטר. מניעה של הפגיעה: תכנון קפדני על ידי הרופא המנתח, תצלומי רנטגן מתאימים ומנתח מיומן הם ערובה לכך שפגיעה כזו בעצב תהיה נדירה ביותר. כיום,בעזרת ההדמיות ה – CT אפשר להגיע לרמת אבחון טובה ביותר לגבי מיקום העצב ומהלכו בלסת.
2. אזור ההשתלה והשתל עלול להזדהם בזמן הניתוח, ולגרום לכישלון בתהליך הקליטה. מניעה: שימוש באמצעי זהירות קפדניים לפני וזמן הניתוח כמו סביבת עבודה סטרילית ושימוש באנטיביוטיקה מניעתית.
3. חדירה אל חלל הסינוס: בלסת עליונה באזור האחורי, שתל ארוך מדי עלול לחדור אל חלל הסינוס , חדירה כזו בדרך כלל מסתיימת ללא בעיות, אך יכולה גם לגרום לבעיות כמו דלקת בסינוס. מניעה: ניסיון רב ותכנון קפדני וזהיר על ידי הרופא המנתח בעזרת תצלומי רנטגן מתאימים, כולל CT ממזערים את הסיכוי לפגיעה שכזו.

השיטה הקלאסית והידועה של התהליך הניתוחי מתבצעת בדרך כלל בשני שלבים, שלב ההשתלה ושלב החשיפה, עם תקופה ממוצעת של בין 3-6 חודשים בין שלב לשלב. זו תקופת החיבור לעצם הנקראת “אוסאואינטגרציה”, בה השתל נמצא במנוחה ובתהליכי קליטה.
תקופת החיבור /קליטה של השתל לעצם הלסת. מומלץ להמתין 3 חודשים בלסת תחתונה ו – 6 חודשים בלסת עליונה.
לאחר תקופת ההמתנה מבצעים חשיפה של השתלים, מסירים את רקמת החניכיים באזור השתל ומחברים “כיפת ריפוי”. זוהי כיפה ממתכת שמכסה את השתל ומאפשרת ריפוי והחלמה של רקמת החניכיים סביב השתל. לאחר שבוע ימים של החלמה עם כיפת הריפוי מגיע שלב לקיחת המידות- התחלת השיקום וביצוע הכתרים.
כיום, יש נטייה לקצר את זמן ההמתנה בין שלב הניתוח לבין שלב השיקום אולם עדיין ישנם מקרים שרצוי להימנע מלקצר את התהליך ולפעול עפ”י הפרוטוקול השמרני ולעיתים אף בצורה מחמירה יותר.

היתרון העיקרי המושג משיניים הנתמכות על ידי שתלים הוא היכולת ללעוס ולתפקד בצורה טובה. יש החזרה מלאה של פונקציית הלעיסה. היתרונות הקוסמטיים והפסיכולוגיים בהחזרת השיניים חשובים לא פחות,ולפעמים אף יותר מלעיסה.נוסף ליתרונות התפקודיים ,שיחזור השיניים על גבי שתלים יכול לשפר את ההערכה העצמית של המטופל. אובדן שיניים מתבטא לעיתים תכופות בהרגשה פסיכולוגית של “זיקנה”. מצב זה יכול לגרום לקשיים נפשיים ואובדן הביטחון העצמי של המטופל, ושתלים יכולים להחזיר לו את הביטחון והרגשת הצעירות.

שיקום ע”ג שתלים מעניק פתרון המהווה תחליף קרוב ביותר לשן טבעית מעניק שיניים חלופיות יציבות המאפשרות אכילה וחיוך בביטחון מהווה מרכיב משמעותי בשיפור בהערכה עצמית ותחושת הצעירות.
שיקום באמצעות שתלים מסייע בשמירה על צורה ומבנה הפנים, שומר על רכס הלסת ומונע אובדן עצם יש לכך השפעה ארוכת טווח בשיפור בריאות הפה. שתלים מונעים את הצורך להשחיז ולפגוע בשיניים בריאות לשם הנחת הגשר. באמצעות השתלים ישנה חזרה מלאה של תפקודי השיניים, סיוע למניעת אבדן מוקדם של השיניים הנותרות ומניעת חוסר הנוחות והקושי בתפקוד היום-יומי כתוצאה מתותבות. שעור ההצלחה בשתלים דנטלים הוא גבוה. זו אפשרות מצוינת להשלמת שיניים.

הרדמה מלאה/ הרדמה כללית לצרכי רפואת שיניים מאפשרת לטפל במתרפא חרדתי מבלי שיחוש כאבים בזמן הטיפול ויאפשר לו לסיים את עיקר הטיפול במפגש אחד.
שיטה זו מיועדת למספר קבוצות של מתרפאים:
– מתרפאים בעלי חרדה דנטלית חריפה.
– מתרפאים חרדים שהיקף הטיפול לו הם נדרשים רחב ומצריך מספר רב של מפגשים.
– בעלי נטיה לדחות ולבטל טיפולים.
– מתרפאים עסוקים ולחוצים שאינם מצליחים להכניס את טיפולי השיניים לשיגרת חייהם.
– מתרפאים בעלי רפלקס הקאה מוגבר.
– מתרפאים בעלי אלרגיה לחומרי הרדמה מקומית.
– מתרפאים שאינם משתפים פעולה ובעלי הפרעות התנהגותיות, מוטוריות או קוגנטיביות, מתרפאים הסובלים מבעיות רפואיות שונות בהן בטוח יותר לטפל באופן מבוקר ומרוכז.

לפעמים ניתן להחליף שיניים טבעיות ע”י גשרים או שיניים תותבות. על מנת לקבע גשר, יש צורך להרוס את האמייל הבריא של השיניים הסמוכות בשל הצורך להשחיזן. פתרון של גשר או תותבת אמנם סוגר את הרווח בין השיניים,
אך מאחר ושורש השן אינו מוחלף תהיה לאפשרות זו השפעה שלילית על עצם הלסת: בחלוף הזמן תעבור העצם תהליך של התנוונות (אטרופיה) בשל העדר העברה של כוחות לעיסה לעצם הלסת.
כוחות הלעיסה חיונייםלהתחדשות (רגנרציה) של עצם הלסת.
השימוש בתותבת גורם בד”כ להעלמות מסת העצם שמצריכה התאמה מחדש של התותבת מדי תקופה.
התוצאה- תותבת שאינה מותאמת כראוי ופוגעת באיכות החיים של המטופל.
במקרים קיצוניים עלול הדבר לגרום למבוכה גדולה עד כי בעל התותבת נמנע ממגע חברתי.

שתל הוא תחליף מלאכותי לשורש השן החסרה. השתל נראה כמו בורג/דיבל עשוי מטיטניום באורכים 8-16 מ”מ וקוטר 3.3-5.00 מ”מ, השתל מעוגן בעצם הלסת ומהווה בסיס להחזקת כתר או גשר.טיטניום הוא חומר שעובר אינטגרציה עם רקמות הגוף.
שתל בנוי כך שיוכל לשמש כעוגן לאחיזת השיניים במקרים של חוסר בשיניים.וכן יכולים להיעזר בעיגון לתותבת נשלפת השתל הוא תחליף לשורש על גבי השתל מוברג מבנה המשמש “קונסטרוקציה” לכתר.

קבעו פגישת ייעוץ וקבלו צילום פנורמי חינם

התקשרו עכשיו ל *8898 או השאירו לנו פרטים, קבעו פגישת ייעוץ וקבלו צילום פנורמי חינם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

סגור טופס

פרטי התקשרות